הרמת סינוס

 הרמת סינוס (או: הרמת רצפת הסינוס המקסילרי) היא פרוצדורה שמטרתה להגביה את רצפת הסינוס וליצור גובה עצם מספק להשתלת שתלים דנטליים בלסת העליונה – בעיקר באזורים האחוריים (מולארים ופרה-מולארים), שם לעיתים יש מחסור בעצם. 

באזור האחורי של הלסת העליונה, הסינוסים (חללי אוויר בתוך הגולגולת) נמצאים קרוב מאוד לעצם הלסת. כאשר יש אובדן שיניים, העצם באזור זה נוטה להיספג עם הזמן, ולעיתים לא נשאר מספיק גובה עצם כדי לעגן שתל בצורה יציבה ובטוחה. במקרה כזה, מבצעים הרמת סינוס.

• הרמת סינוס סגורה (בלועזית: Crestal Approach):
   
• מתבצעת דרך פתח השתל עצמו.
   
• מתאימה כאשר יש יחסית הרבה עצם (לפחות 6 מ"מ).
   
• פחות פולשנית, זמן החלמה קצר יותר.
   
• הרמת סינוס פתוחה (בלועזית: Lateral Window Approach):
   
• פתיחה צדדית של הסינוס דרך הלסת.
   
• מתאימה כאשר יש מעט עצם (פחות מ־5-6 מ"מ).
   
• מאפשרת הוספה של כמות רבה יותר של תחליפי עצם.

• מבצעים חתך בחניכיים וחושפים את העצם.
   
• יוצרים פתח קטן בדופן הסינוס.
   
• דוחפים בעדינות את רירית הסינוס כלפי מעלה.
   
• ממלאים את החלל שנוצר בתחליף עצם ביולוגי.
   
• סוגרים את האזור, ולעיתים משתילים את השתל באותו ניתוח (או ממתינים 6–9 חודשים עד לבניית עצם חדשה).

• נפיחות, כאב קל ודימום מקומי.
   
• לעיתים נדירות – קרע בממברנת הסינוס או זיהום.

 שיעורי ההצלחה של הרמת סינוס גבוהים מאוד (מעל 90%). לאחר תקופת ההחלמה, ניתן לבצע השתלת שתל באופן בטוח ויציב.